המתכון הזה מרתק אותי לחלוטין! לא לעיתים קרובות מתכון נותן הצצה למטבח היהודי העתיק ולמסורותיו, אך על ידי מעקב אחר המתכון וההיסטוריה שלו, זה בדיוק מה שניתן לעשות. המנה הזו מספקת היסטוריה אנתרופולוגית של היהודי הנודד וקשר ישיר של סיבה ותוצאה לגבי איך הנדודים הללו השפיעו על מטבחים ומסורות של תרבויות אחרות. מנה זו התחילה כמנה מסורתית של ראש השנה היהודי, ובמהלך מאות השנים התפתחה למנה של השנה האזרחית החדשה, הנאכלת על ידי אמריקאים רבים, במיוחד בדרום ארה"ב.

הסדר של ראש השנה מוזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. התלמוד מפרט מאכלים שיש לאכול בראש השנה, תוך קישור שמם העברי לברכה הנאמרת עליהם כאמצעי להבטחת מזל טוב לשנה הקרובה. סמלים אלה כוללים את התפוח, הרימון וראש הדג (או ראש כבש), שעדיין נמצאים על שולחן ראש השנה האשכנזי, אך ישנם גם מגוון רחב של מאכלים שאינם שם. סמלים נוספים כוללים דלעת, תמרים, כרישה, שעועית שחורה ועלי סלק, אשר נותרו חלק מהתפריט המסורתי של ראש השנה הספרדי כפי שמוזכר בתלמוד.

בישראל, עם הזמן ועם ההתמזגות של תרבויות אשכנזיות וספרדיות, נפוץ למצוא משפחות אשכנזיות הכוללות מגוון רחב יותר של סימנים (סמלי מזון) בסדר ראש השנה שלהן. המתכון להלן כולל ארבעה מהמאכלים הסמליים מהרשימה הזו: דלעת (דלעת חמאה) - קרא, שעועית שחורה - רוביא, סלק (או עלי סלק) - סלקא, וכרישה - כרתי.

מלבד העובדה שהמתכון הזה כולל כל כך הרבה מהסימנים של ראש השנה, מה שמרתק אותי בו הוא ההיסטוריה שלו. מעקב אחר התפתחותו מראה כיצד מאכלים ותרבויות מתמזגים, נודדים ומתפתחים עם סמלים ומסורות משלהם. מנה זו, שבעבר הייתה מסורת ייחודית לראש השנה היהודי, הפכה כעת לארוחה שמוגשת באופן מסורתי בחצות ה-31 בדצמבר, תחילתה של השנה האזרחית החדשה, והיא הופכת לחלק מתרבות המיינסטרים האמריקאית. מחקר אחד עוקב אחר התפתחות מסורת זו עד לקהילה היהודית בקריביים. אוכלוסיית העבדים האפריקאים בקריביים שמה לב שהיהודים אוכלים את המנה הזו בחג ראש השנה שלהם, והם חיקו את המסורת היהודית אך עיבדו אותה מחדש לחגיגות השנה החדשה שלהם, הנערכות בליל ה-1 בינואר.

מאוכלוסיית העבדים בקריביים, המנה נדדה לארצות הברית, שם אוכלוסיית העבדים בדרום המשיכה לחגוג את השנה החדשה עם המנה הזו, תוך שהיא שומרת על הקשר הסמלי שלה לשנה החדשה. השינוי היה בכך שבמקום לשמור על המשמעות המקורית של הסמלים בשפה העברית, המרכיבים קיבלו משמעות חדשה לגמרי, תוך שמירה על הרעיון שמאכלים אלו מביאים מזל טוב לשנה הקרובה. המסורת החדשה מייחסת לפולים ייצוג של מטבעות, ולירוקים ייצוג של שטרות דולרים אמריקאים, מתוך כוונה שאכילת המנה תביא ברכה לשפע כלכלי בשנה הקרובה. ככל הנראה, הציבור האמריקאי מצא את המנה הזו טעימה או שהוא נהנה מהסמליות והמסורת של אכילת מנה מיוחדת לשנה החדשה, מכיוון שבמהלך הזמן הפכה המנה ממסורת של האוכלוסייה האפרו-אמריקאית למסורת רב-תרבותית ברחבי ארה"ב. ומה שמרתק אותי הוא שככל הנראה רוב האנשים אינם יודעים את המקור היהודי העתיק של המסורת הזו.

אני אוהבת להגיש את המנה הזו בראש השנה. מעבר לעובדה שהיא טעימה מאוד וארוחה קלה להכנה בסיר אחד – יתרון גדול לחג – הסמליות של המנה מחברת אותי עמוק יותר לשורשים ולהיסטוריה שלנו. המשפחה שלי מעורבת – אני ממוצא אשכנזי, עליתי לישראל מאמריקה, ובעלי בא מצרפת והוא ספרדי. אין צורך לומר שיש לנו מסורות שונות רבות, ואנו חיים רחוק מהמסורות של ארצות מוצאנו. עבורי, הגשת המנה הזו משקפת תחושת לאומיות וגאווה יהודית, יחד עם הרגשה שהיא מגלמת את ההיסטוריה האישית שלנו ואת ההיסטוריה הרחבה יותר של עמנו. אני מרגישה שכאשר אני מכינה ומגישה את המנה הזו, אני משיבה לעצמי מסורת עתיקה שאבדה לעולם האשכנזי, כמו גם מכירה בגלות הארוכה שלנו, שבה "היהודי הנודד" הפיץ מסורות יהודיות ברחבי העולם, באופן אירוני אפילו כאשר היהודים המקומיים לא היו מודעים לכך שמסורתם העתיקה אומצה על ידי התרבות המקומית. הבונוס הוא שזה מתכון קל ומהיר להכנה, והוא יכול להאכיל הרבה אנשים בעלות נמוכה יחסית.

ישנן שתי אפשרויות למנה זו: אפשרות טבעונית המשתמשת בפטריות, או המתכון המסורתי יותר המשתמש בבשר כבש.

מרכיבים:

• שמן שומשום (השמן האהוב עליי לבישול)
• 1/2 כוס שעועית שחורה, מושרית למשך הלילה ומסוננת
• 1 דלעת חמאה, קלופה וחתוכה לקוביות גדולות
• 1 צרור עלי סלק או תרד, קצוצים גס
• 1 כרישה, קצוצה
• 1 בצל, קצוץ
• 3 שיני שום כתושות
• 2 ס"מ ג'ינג'ר מגורר
• 2 כוסות מים
• 1/2 צרור כוסברה קצוצה דק
• 1/2 ק"ג פטריות שיטאקי או 1/2 ק"ג כתף טלה, חתוכה לקוביות
• מלח ופלפל
• 1/4 כפית כמון
• 1/2 כפית כורכום
• 1/4 כפית הל
• 1/4 כפית פלפל אנגלי פרסי

שנה טובה!